פסק-דין בתיק ת"א 1223-08

התובעת ילידת 99' נפגעה לטענתה ביום 22.7.07 בהיותה בקייטנה עת שביצעה "גלגלון" במסדרון מבנה חטה"ב "אחד העם" בפ"ת שהושכר ע"י הנתבעת 2 לנתבעת 1. האחרונה הפעילה את הקייטנה באמצעות מדריכות מטעמה.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת בעיקר בשאלת האחריות כאשר התובעת לא טענה לנכות בגין התאונה.

נסיבות התאונה

2.         התובעת,השתתפה יחד עם אחותה בקייטנת הנתבעת 1 הקרויה בשם "קייטנת שובו".

            לטענת התובעת, בעת שהייתה בקייטנה, ולאחר שביצעה פעולה פיזית של משחק הנקרא "גלגלון", נפלה על פניה, נפצעה ונגרם לה חתך בסנטר. גרסה זו עלתה בשני תצהירי הורי התובעת שלא נכחו בעת קרות התאונה.

3.         רק במסגרת פרשת הראיות הונחה בפני ביהמ"ש גרסתה המלאה של התובעת עת שהעידה באולם ביהמ"ש ותיארה את התאונה כך:

"זה היה סוף הקייטנה. והיינו בכיתה, ויצאתי לשירותים, עשיתי גלגלון, נפלתי ואז היה ילד במסדרון וקרא למדריכות שיבואו לעזור לי."

            (ראה עמ' 5 לפרו)

4.         לגרסת הנתבעות, האירוע לא התרחש כמתואר ע"י התובעת. לטענתן, מדובר היה במעשה פזיז ובלתי נצפה של ילדה בת 8 אשר ביצעה את המעשה בחדר הכיתה כאשר נכחו בה שלוש מדריכות ועת שהתקיימה פעולה תרבותית בפיקוחן. משכך, לא היה צורך בהנחת מזרונים או אמצעי ריכוך אחרים בהעדרה של פעילות ספורטיבית.

5.         עפ"י עדות התובעת התקיימה עובר לתאונה פעילות ציור בכיתה. לכשביקשה לצאת לשירותים, יצאה אל המסדרון שהיה ריק מאדם מלבד ילד ששהה בחוץ. לאחר שחזרה מהשירותים ביצעה את פעולת הגלגלון, ותוך כדי כך נפלה, החלה לדמם ולבכות. המדריכות נקראו ע"י הילד ששמע את בכייה, והן שלקחו אותה לחדר המזכירות. שם טופלה, הונחה על סנטרה תחבושת והמדריכה חמדה נסעה עימה לביה"ח.

            התובעת סיפרה, כי הייתה נוהגת לבצע פעולות כנ"ל, הואיל והיא לומדת בחוג ריקוד שבו דרך קבע היא מבצעת פעולה זו , אותה למדה מהמורה לריקוד, ואינה נופלת בד"כ.

            עוד תיארה, כי באותו חוג אין הפעולה מתבצעת על מזרונים אלא באמצעות "תרגיל" עמידת ידיים.

            ביום התאונה חשקה נפשה לעשות גלגלון ללא עמידת ידיים, וזאת על דעת עצמה, ללא שנתבקשה לכך ע"י מאן דהוא. היא הספיקה לדבריה לבצע פעולה אחת כנ"ל בטרם הנפילה.

            בעדותה של מדריכת הקייטנה, הגב' חמדה עוקשי אושרה הנפילה כתוצאה מביצוע תרגיל הגלגלון. ברם, לגרסת המדריכה הפעולה הנ"ל בוצעה בכיתה. היא סיפרה, כי ביום התאונה נערכה בכיתה פעילות שגרתית שאינה פעילות ספורטיבית, היות שכזו לא הייתה כלל נערכת בקייטנה. באותה עת שהו בכיתה 20 תלמידים ושלוש מדריכות. לפתע ובעוד שיתר ילדי הכיתה נשמעים להוראותיה ומשתתפים בפעילות שנערכה, ביצעה התובעת את פעולת הגלגלון.

            המדריכה הצהירה, כי קודם לאירוע התאונתי הוזהרה התובעת לבל תבצע את פעולת הגלגלון, וזו לא שעתה לאזהרות והמשיכה לבצען באופן מופגן, תוך שהיא מתריסה לעברה כי היא מורגלת בכך מכוח השתתפותה בחוג להתעמלות אומנותית במסגרת פרטית. יתר על כן, גם הוריה עודכנו בכך ואף אמה הזהירה אותה באחד הימים לבל תעשה כן. כדבריה:

"אבל באזני שמעתי שההורים היו מודעים לזה שהיא עשתה את זה במקום, ובהחלט אמרו לה שוב."

            (ראה עמ' 17 לפרו')

בעדותה אישרה את דבר האזהרה שקדמה בעבר לאירוע, אולם תחמה את זאת לפעם אחת. ביום התאונה לא קדמה לדבריה אזהרה נוספת.

העדה נשאלה באם יכלה לנקוט באמצעי נוסף כמו הרחקתה של התובעת מהכיתה, והשיבה כי פנתה להוריה על מנת שיפעלו כמתחייב. בכל הנוגע להשגחה על התובעת הסבירה כי בכיתה היו מצויות 3 מדריכות שהשגיחו על הילדים.